צפייה בפלטפורמת OTT: Movie Bell Bottom Disappoints, סדרת יומני מומבאי 26/11 עשוי היטב, ועוד!

/
/
/
164 Views

אני חובב קולנוע מאז ימי ילדותי, גם כל כך נלהב מזה שרציתי להיות קולנוען ואכן ניסיתי בכיוון הזה במידה מסוימת, עדיין מטפח את השאיפה הזו. ותמיד נהניתי מהסרטים על המסכים הגדולים, כולל מסכי הכסף האלה של אולמות הקולנוע המסורתיים עם מסך יחיד של פעם, שהתאימו באופן אידיאלי לפורמט הסרט 35 מ"מ ובכל פעם שהגיעו מדי פעם סרטי 70 מ"מ, הפריימים נהגו לגלוש לצדדים. אני מוצא את זה מאוד טראגי, כמובן שאין התאמה לזוועות ולסבל של אנשים בגלל המגיפה, שכבר למעלה מ-18 חודשים שוללים ממני את הביקורים הרגילים בתיאטרון הקולנוע ובאמת מתגעגע לאקשן. פלטפורמות הסטרימינג של OTT (Over the Top) הפכו אפוא לאלטרנטיבה היחידה, עבור אנשים כמוני ששמים את כל הפוקוס על התנהגות ובטיחות מתאימים ל-COVID-19. לכן, צפיתי הרבה בפלטפורמה כזו מאז הנעילה הראשונה – תמיד בחרתי את מיטב הסרטים הזמינים והסדרות המדוברות ביותר – אבל מוגבל לפלטפורמה אחת בלבד מכיוון שאני לא רוצה להזיק לאוזני עם שימוש מתמיד באוזניות. לא מעט סרטים הם מתקופת הזהב ורובם המודרניים אינם צריכים אזכור מיוחד. עם זאת, לאחרונה ראיתי שלושה סרטים מודרניים וסדרות אינטרנט שעליהם הייתי רוצה לדבר קצת. הסרט האחרון של בוליווד בל תחתית (2021) הוא אחד מהם שמשך אותי בגלל השם שהיה שיגעון בימי הקולג' שלנו, ושהסרט היה בשורה של מותחני ריגול הודיים אפקטיביים שנהניתי ממנו מאוד בשנים האחרונות בתיאטראות המודרניים.

גיבור הסרט אקשיי קומאר הוא אטרקציה נוספת שכן לוהק לכמה מותחנים מצליחים שנעשו על ידי הקולנוען Neraj Pandey כמו מיוחד 26 (2013), תִינוֹק (2015), רוסטום (2016) ו נעם שבנה (2017). כמובן, הסרט הזה בל תחתית הוא לא אחד שלו, אבל כפי שאמרתי הפורמט נראה מרגש. בצפייה בסרט התאכזבתי במובן הכללי: הייתה לו עלילה נפיצה שהושפעה נורא מתסריט לא כשיר. הנושא הבסיסי של הסרט, דרמת חטיפה של מטוס אינדיאן איירליינס (המבוסס על אירוע אמיתי בקדנציה האחרונה של ראש ממשלת הודו דאז, אינדירה גנדי ז"ל), נפגע שלא לצורך מהפלאשבקים הממושכים, ולבסוף כאשר נראה שהעלילה הולכת ומתעצמת, לא היה מספיק זמן להביא אותה לשיא ראוי. למרות שלסרט יש קווי דמיון עם מותחן חטיפה מצליח אחר, זאמין (2003) בבימויו של רוהיט שטי, השיא האולטימטיבי שלו התברר כפשטני מאוד וקצת נחפז.

אין ספק שלסרט יש את רגעי האוקטן הגבוהים שלו עם סוכן ה-RAW (אגף מחקר וניתוח), בגילומו של אקשי קומאר ששם הקוד שלו הוא בל תחתית, עוברים את החקירות והפשיטות על מאורות המחבלים. הבוס RAW שלו, שאכן שיחק היטב על ידי עדיל חוסיין, הוא רק צל חיוור של בוס המודיעין ב תִינוֹק בגילומו של דני דנזונגפה שכמעט חי את הדרמה והאקשן המוגדשים. גם הדמויות של החוטפים לא זכו לתשומת לב מספקת, כאשר כולן לא הצליחו להפחיד את הצופים כמו בסרטים כמו תִינוֹק ו-Nerja (2016), את האחרון ביים רם מדוואני בכישרון רב. גם מקבילו של המודיעין הפקיסטני הוצג בחצי פה. הטוויסט האחרון שכלל את אשתו של אקשיי, בגילומה של ואאני קאפור, חולק סוד עם הבוס RAW היה שטחי בלבד. חלק מהמבקרים מצביעים גם על טעויות עובדתיות, אך ניתן להתעלם מהן מכיוון שבסופו של דבר מדובר ביצירה בדיונית. לכן, הסרט בל תחתית בבימויו של רנג'יט טיווארי, למרות שמטופלים היטב במידה מסוימת, לא מצליח להיות סוחף וסוחף כמו הסרטים מאותו ז'אנר שהוזכר כאן.

הפתעה נבנתה כשסדרת האינטרנט החדשה של OTT יומני מומבאי 26/11, שנעשה על ידי הקולנוען הידוע Nikhil Advani, הפך זמין בשידור. לאחר שחוויתי כל רגע מייסר של מתקפת הטרור הנוראית במומבאי ב-26 בנובמבר 2008 דרך עבודתי בתקשורת, כל דבר בתקיפה ההיא תמיד משך את תשומת ליבי. עם זאת, כל הסרטים שצולמו על הפיגוע עד כה היו ניסיונות צולעים, שלא הצליחו לעשות צדק עם הטרור ששוחרר. אז התחלתי לראות את 9 הפרקים יומני מומבאי 26/11 באופן מיידי, ולהפתעתי הגדולה מצא את זה מאוד סוחף ועושה צדק מלא עם הפחד האמיתי שעדיין חשים הן הקורבנות והן האנשים הכלליים, בפעם הראשונה. למרות שהוא עשוי מנקודת המבט הרפואית, ומספר את סיפורו של בית חולים במומבאי שסוף סוף נקלע למתקפת הטרור, כמעט כל הרגעים הנוראים של שלטון הפחד בפועל בן שלושת הימים נתפסים ומוצגים בכישרון. בסיוע תסריט רב עוצמה, הדמויות, כולל בעיקר הרופאים והצוות של בית החולים, מתוארות בקלות מעולה ובביצועים מבריקים על ידי כל השחקנים.

סדרת האינטרנט גם הצביעה על 'מעורבות התקשורת' הנדונה שהובילה מתמיד לחדר הפיקוח של הטרור של פקיסטן, אשר הדריך כך את הטרוריסטים בפעולה במומבאי, ואת הטרגדיה ששחרר כתב חדשות נלהב מדי ביצירה הבדיונית הזו. הוצג ביושר וביעילות. אם לא עקבו אחר הכרונולוגיה של סדרת האירועים בפועל עד לפרטים, הדבר מעולם לא הורגש בזמן הצפייה, ושוב, לבסוף אין צורך בהיותה של יצירה בדיונית. באופן חיובי יותר, הסדרה אינה מתמסרת לאלימות איומה או האדרה שלה ומיניות מפורשת שהיו סימן ההיכר של כמעט כל סדרות האינטרנט של OTT המוזרמות בהודו. בסך הכל, ה יומני מומבאי 26/11 ניתן לצפייה ביסודיות עבור כל סוגי הצופים בכל גיל שרוצים להרגיש שוב את המציאות של מתקפת הטרור הנוראית.

סוף סוף, סרט הוליוודי אלה שמאחלים לי למות (2021), בבימויו של טיילור שרידן. עם אנג'לינה ג'ולי בראש וקו עלילה מעניין של מקפיצי עשן לשריפות יער צפיתי בסרט ברגע שהוא הוזרם בפלטפורמת ה-OTT הרשומה שלי. להפתעתי שוב, נהניתי ממנו ביסודיות, ולא מצאתי ולו רגע אחד רפוי במותחן החלקלק הזה. מה שמצאתי מרענן הוא שהסרט עקב אחר ז'אנר המותחן של שנות התשעים באדיקות ובדיוק עם תסריט מהודק ללא רבב. בזמן האחרון, רוב הסרטים ההוליוודיים הוקדשו לטיפול באפקטים חזותיים-על-מציגים מפלצות הורסות הכל או קטסטרופה או סיפורי מדע בדיוני בלתי נתפסים המכסים בעיקר את העולם החיצון והיקום. זה די הזיך את המשאלה שלי, שניזונה במשך שנים ארוכות, שהוליווד תחזור לדרמות אנושיות בסיסיות שתמיד מקובלות בכל העולם. כל האנשים עם הלך הרוח של בן תמותה רגיל זה צריכים, לפיכך, לא לפספס צפייה אלה שמאחלים לי למות בכל מחיר. מי שיכול לבקר בתיאטראות בביטחון מלא הוא בר המזל.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This div height required for enabling the sticky sidebar
Copyright at 2022. www.tormow.com All Rights Reserved